עירית ירושלים נ' מול גולן בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיבה הגישה כנגד המבקשות תביעה לתשלום חוב ארנונה בגין המקרקעין ברח' אגריפס 5 בירושלים (להלן: "המקרקעין" ) עבור התקופה שמיום 3.2.09 ועד 2.3.10.

המבקשות טוענות כי כתב התביעה הינו לוקה בחסר, שכן לא ניתן להבין ממנו מהם השיקולים שעל-פיהם נקבע סכום החוב ואופן חישובו. כך, לא ברור האם בחישוב שערכה המשיבה הובא בחשבון כי חלק משטח המקרקעין תפוס על ידי המשיבה אשר הציבה במקום דחסנית אשפה.

עוד טוענות המבקשות, כי יש לקזז מסכום התביעה דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעושה המשיבה בחלק מהמקרקעין לצורך הצבת דחסנית אשפה. כן טוענות המבקשות, כי בשל העובדה שבמשך שנים רבות חסמנה דחסנית האשפה את הכניסה לחניון המופעל במקרקעין, נגרמו להן נזקים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי בהתאם להוראת תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לשם הגשת תביעה לתשלום ארנונה בסדר דין מקוצר, אין צורך בצירוף ראיה בכתב. מכל מקום, המשיבה צירפה תדפיס מחשב הכולל את מספר החשבון בעיריה, זיהוי הנכס, פירוט הקרן והפרשי ההצמדה וריבית הפיגורים.

אשר לטענת המבקשות, כי יש לקזז מסכום התביעה דמי שימוש ראויים בשל הצבת דחסנית אשפה, טוענת המשיבה, כי דחסנית האשפה אינה נמצאת בשטח המקרקעין נשוא התביעה. כן טוענת המשיבה, כי מס הארנונה הינו חוב מיוחד שלא ניתן לקיזוז על ידי הנישום וכי טענה זו הועלתה בשיהוי ניכר על ידי המבקשות.

בתשובה טוענים המבקשות, כי מכתב התביעה לא ניתן ללמוד כיצד חושב חוב הארנונה והאם חויבו המבקשות גם בגין השטח עליו הציבה המשיבה דחסנית אשפה.

דיון

טענת המבקשות כי חוב הארנונה לא פורט כנדרש אין לה מקום. חוב הארנונה נסמך על מסמך של אגף השומה של המשיבה, המהווה רשומה מוסדית, ואשר צורף לכתב התביעה. למבקשות אף נשלחה דרישת תשלום עליה לא השיגו. המבקשות אף לא טענו כי פנו למשיבה בבקשה לברר כיצד חושב סכום החוב ואף לא השיגו על הסכום באפיקים המינהליים העומדים לרשותן, בהתאם לסעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976. לפיכך, אין מקום ליתן להן רשות להתגונן בטענה זו.

אשר לטענת הקיזוז שהעלו המבקשות, הרי שכידוע, על המבקש רשות להתגונן לפרט את טענות הגנתו כנדרש. במקרה זה טענת הקיזוז לה טוענים המבקשות לא פורטה כראוי. המבקשות לא פירטו את הסכומים אותם הן מבקשות לקזז בגין דמי השימוש במקרקעין, שלטענתן הם זכאיות להם, ואף לא את נזקיהן בגין הצבת דחסנית האשפה בכניסת החניון. עוד אוסיף, כי נפסק כי חוב ארנונה הינו חוב מיוחד שאינו בר קיזוז (ראו: בש"א (נצרת) 524/99 מדינת ישראל נ' מועצה אזורית גליל תחתון (פורסם בנבו) ; ת.א. (ת") 1019/01 עירית חולון נ' לוי מוסך הגבעה בע"מ (פורסם בנבו).

לאור האמור, אני קובעת כי המבקשות לא העלו טענת הגנה אפשרית בפני התביעה ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה ומתן פסק דין נגד המבקשות. המשיבה תגיש נוסח פסיקתא לחתימה.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: